הכלים

אימון קשב וריכוז לנשים

השוק קורא לזה נושא של ילדים. לאישה בת ארבעים שמאבדת את החוט באמצע משפט אין בכלל מדף, והיא לא מדמיינת את זה.

איך זה נראה ביום-יום

זה כמעט אף פעם לא מגיע בתור "יש לי בעיה בריכוז". זה מגיע ככה:

לא רשימה ארוכה יותר. רשימה שיודעת מה קודם, ומה מותר שיחכה.

החלק הכבד הוא בדרך כלל השנייה הראשונה, ולא המשימה. עליה אפשר לעבוד.

לסגור מה שפתחת, כדי שהראש יפסיק להחזיק את זה פתוח ברקע כל היום.

השגרה, הסביבה, והדרך שבה את מחלקת את הזמן. לפעמים זה השינוי היחיד שצריך.

חלק מהעומס הוא לא שלך מלכתחילה. שווה לבדוק מה נכנס לראש ולמה.

אבחנה נועדה לקבל אישור, או לפתוח דלת למסלול רפואי. שניהם לגיטימיים לגמרי, ושניהם עבודה של מישהו אחר.

אני לא מאבחנת. אני עובדת עם העומס עצמו - ובזה אפשר להתחיל כבר עכשיו, בלי להמתין לשום דבר ובלי לקבל אישור מאף אחד.

זה גם הקושי שהכי קל להודות בו, כי הוא נשמע טכני. הרבה נשים נכנסות דרכו, ותוך כמה מפגשים מגלות שמתחתיו יושב עומס רגשי שפשוט לא היה לו שם.

מבחוץ הכול עובד. מבפנים כל דבר קטן דורש הרבה יותר כוח ממה שהוא צריך.

עבודה, בית, ילדים, הורים. הראש מחזיק את כולם בו זמנית ואף אחד לא רואה.

לא כי לא אכפת לה. כי משהו בדרך מהכוונה לביצוע כל הזמן נשמט.

וגם למי שיש לה אחת. שתיהן מגיעות לאותה עבודה על העומס.

כמה שורות מספיקות. אני עונה אישית.