בלוג

יש משפט שחוזר אצלי בהודעות יותר מכל משפט אחר, והוא כמעט תמיד מגיע לפני הפגישה הראשונה, לא בתוכה. הוא מנוסח בהרבה דרכים: כולן אומרות את

זה מתחיל סביב השעה ארבע או חמש אחר הצהריים, או אולי מאוחר בלילה כשהבית סוף סוף משתתק. פתאום עולה דחף בלתי נשלט למשהו מתוק, פחמימתי, מנחם. את מבטיחה לעצמך ׳רק קוביית שוקולד אחת׳. ומוצאת את עצמך מסיימת חפיסה שלמה, מלווה ברגשות אשם כבדים. את מסתכלת על עצמך במראה ושואלת איך שוב איבדת שליטה, אבל האמת […]

חג שבועות מביא איתו תמיד אווירה מעולה של התחדשות, בגדים בהירים ויציאה מהשגרה. ימי החופש האלו הם הזדמנות מושלמת לקחת נשימה, לנוח ולבלות זמן איכות אמיתי עם האנשים שאנחנו אוהבות. המטרה של ימי החג היא לאפשר לנו לעצור את המרוץ היומיומי, למלא את המצברים מחדש, ולייצר חוויות משמחות ונעימות בתוך הקשרים החשובים לנו. יחד עם […]

הסבר על הקשר בין הצורך לרצות את כולם לבין תחושת ריקנות ואי-שקט פנימי. מאמר מאת אולה וייס.

יום שישי, סוף השבוע. המחשב נסגר, הספרים של הלימודים חוזרים למדף, ואת אמורה, לפחות לפי מה שאומרים, לעבור למצב של מנוחה. אבל בתוך הראש, הדינמיקה אחרת לגמרי. את מוצאת את עצמך משחזרת שיחה מהמשרד, בודקת בראש אם המטלה שהגשת הייתה מספיק טובה, או כבר מתחילה לבנות את רשימת המשימות של יום ראשון. התחושה הזו, שבה […]

את מכירה את הרגע הזה שבו את עוברת על אימייל חמישים פעם לפני שאת שולחת אותו?או את התחושה שאם הבית לא נראה כמו בקטלוג לפני שאורחים מגיעים, את פשוט לא יכולה להירגע?למראית עין, זה נראה כמו שאיפה למצוינות, סטנדרטים גבוהים או פשוט ׳אופי כזה׳. אבל בפנים, המנגנון הזה מרגיש הרבה יותר כמו כלא מאשר כמו […]

השעה היא אחת עשרה בלילה. הבית כבר שקט, הכלים במדיח, הילדים ישנים, ואת יושבת על הכורסה בסלון. זה הרגע שבו את אמורה לנוח, אבל בראש שלך עדיין רצות כתוביות. את עוברת על התכנון של מחר: התור לרופא, המצגת בעבודה, הקנייה ששכחת לעשות וההודעה שעדיין לא ענית לאמא שלך. למראית עין, את מנהלת את העולם. את […]

הבוקר הזה הלב מרגיש אחרת. המילים 'נפתחה מלחמה' הן לא רק כותרת בחדשות. הן רעד שעובר בגוף, הן הכיווץ המוכר בבטן, והן גם חוסר הוודאות שיושב אצלנו בזמן שאנחנו מנסות להבין מה הצעד הבא עבור רבות מאיתנו, אלו שרגילות להיות העוגן, הבוקר הזה הפעיל מנגנון מוכר.. הטייס האוטומטי. אנחנו כבר בתוך העשייה: לארגן את הממ"ד, […]

את מכירה את הרגע הזה. מישהו מבקש ממך משהו – הילדים, הבוס, חברה או בן המשפחה. בפנים, הגוף שלך צועק "אני לא יכולה יותר", אבל מהפה יוצאת המילה המוכרת: "כן". למה המילה הפשוטה הזו, "לא", מרגישה לפעמים כמו משקולת שבלתי אפשרי להרים? הציפייה להיות "העוגן" עבור רבות מאיתנו, להיות "חזקה" היא לא רק תכונה, אלא […]